טוומבלי, בן ה- 80 נחשב אחד הציירים החיים הגדולים. הוא נולד בוירג'יניה, בדרום ארה"ב בשנת 1928. ראושנברג היה חברו ללימודים ופרנץ קליין ורוברט מת'רוול היו מהשפה הציורית של טוומבלי מורכבת מסימנים שמזכירים כתב. לפעמים יש כותרת בתוך הציור, המקלה על הצופה אך נראה שאין לטוומבלי עניין מיוחד להקל על הפעינוח. בעבודותיו קיים מתח מתמיד בין איפוק הבא לידי ביטוי בסימון הגרפי - לרוב בעיפרון ישירות על הבד, לבין שימוש אקספרסיבי מתפרץ בצבע סמיך וחושני - לרוב בעזרת האצבעות.
אוסף הסימנים והכתמים האלה אינו מתחבר לצורות מוגדרות ולכן, יכולות עבודותיו להיות מוגדרות כקשקוש. נדרש מהצופה לצאת מעצמו ולקבוע עמדה, לבוא בפתיחות ולתת לחווייה לחלחל והיא אכן מחלחלת עמוק.
משה גרשוני
גרשוני נולד בשנת 1936 למשפחה של חקלאים. אביו נהרג בתאונת דרכים בהיותו בן 19 וגרשוני נדרש למלא את מקומו במטעים. בשנת 1960 החל בלימודי ערב ב"מכון אבני" בתל אביב, אליהם הגיע לאחר יום עבודה במטעים. בשנים בהן למד גרשוני באבני שלטה במוסד ובעולם האמנות הישראלי ההגמוניה של תנועת "אופקים חדשים". גרשוני סיים את לימודיו בשנת 1964. בשנות השבעים יצר גרשוני אמנות מינימליסטית, המתכתבת עם השפעות אמריקניות. אולם, עבודותיו שילבו לצד הממד הצורני הקשוח פן נוסף אשר היה עסוק בחומריות של חומרי היצירה האמנותיים. בעבודותיו משנים אלו בולטת החתירה תחת הגריד המודרניסטי תוך הדגשת אופן בדיקה עצמי וגופני וכן אימוץ של טכניקות אמנותיות חדשות כגון מיצבים, מיצגים ועבודות סביבתיות.
אביבה אורי
רפי לביא
אביבה אורי
אביבה אורי (1927 - 1989), ציירת ישראלית אשר חקרה ועסקה בתחום הרישום המופשט.
נולדה בצפת. את הכשרתה המקצועית כציירת עברה אורי אצל הציירים משה קסטל ודוד הנדלר, כשזה האחרון הפך לבעלה השני ולאהבת נפשה.
נולדה בצפת. את הכשרתה המקצועית כציירת עברה אורי אצל הציירים משה קסטל ודוד הנדלר, כשזה האחרון הפך לבעלה השני ולאהבת נפשה.
רפי לביא
רפי לביא (1937 - 7 במאי 2007) היה אמן, צייר, מורה לאמנות, מבקר תקליטורים של מוזיקה קלאסית ומבקר אמנות במקומון "העיר".
יצירתו של לביא כעוסקת ב"דלות החומר", היינו מינימליזם טהור ומתריס, הקם כנגד אמנים כדוגמת זריצקי וחבורתו.
Kiefer Anselm
אנסלם קיפר הוא צייר גרמני שהפך לאחת הדמויות הבולטות ביותר בתנועה הנאו-אקספרסיוניסטית בגרמניה במאה העשרים. קיפר נטש את לימודי המשפטים באוניברסיטה של פריבורג בשנת 1966 לטובת לימודי אמנות. הוא למד לסירוגין בכמה אקדמיות לאמנות בגרמניה, ביניהן האקדמיה לאמנות בדיסלדורף. בדיסלדורף לימד אותו האמן ג'וזף בויס, אשר תמך בו ובשימוש שלו בדימויים צילומיים סימבוליים המבקשים להתמודד באופן אירוני עם ההיסטוריה של גרמניה במאה העשרים.
.jpg)
jessica stockholder
..Jessica Stockholder was born in Seattle, Washington in 1959. She studied painting at the University of British Columbia, Vancouver, and received an MFA from Yale University. Stockholder is a pioneer of multimedia genre-bending installations that have become a prominent language in contemporary art. Her site-specific interventions and autonomous floor and wall pieces have been described as “paintings in space.” Stockholder’s complex installations incorporate the architecture in which they have been conceived, blanketing the floor, scaling walls and ceiling, and even spilling out of windows, through doors, and into the surrounding landscape. Her work is energetic, cacophonous, and idiosyncratic, but close observation reveals formal decisions about color and composition, and a tempering of chaos with control. In a single work, Stockholder deploys a myriad of materials that might include bales of hay, fruit, toys, laundry baskets, curtains, heat lamps, fans, yarn, newspaper, bowling balls, automobiles, and construction materials—bricks, concrete, plywood, and sheetrock
אוסקר מוניוז זמן טרום זיכרון
אמן קולומביאני, החוקר את מעמד הדימוי בזיקתו לזיכרון. מוניוז, מן האמנים העכשוויים החשובים בארצו, מעורר עניין רב גם בזירה הבינלאומית. בתנועתה החופשית בין צילום, הדפס, רישום, מיצב, וידיאו ופיסול, קוראת אמנותו תיגר על הגדרות מדיומליות, ובאמצעות שימוש בתהליכים חדשניים היא מטשטשת את הגבולות בין תחומי עשייה אלה.
מוניוז רכש את השכלתו האמנותית בעיר קאלי שבקולומביה, עיר שבה צמחה תנועה תרבותית רב-תחומית נמרצת, שכינסה יחדיו אנשי ספרות, צלמים, קולנוענים ואמנים פלסטיים, רבים מהם - ביניהם קרלוס מאיולו, לואיס אוספינה, פרנל פרנקו ואנדרס קאיסדו - נחשבים לחלוצים בתחומם. נוף אנושי ורעיוני זה הוא שהיווה רקע לשנים המכוננות בהתפתחותו של מוניוז כאמן.
בראשית דרכו התמקד מוניוז ברישומי גרפיט גדולי-ממדים, ובהם נתן ביטוי לעליבות האופיינית לבתי השיכון העממיים ולדייריהם, רישומים שהיו עתירים ברימוזים פסיכולוגיים עזים. במרוצת הזמן נוספו לעבודותיו איכויות ומאפיינים שונים, אשר מאז שבים ומופיעים בעבודותיו: מעורבות בסוגיות חברתיות, שליטה טכנית בחומרי הגלם של היצירה, שימוש בצילום ככלי לקיבוע הזיכרון, וחקירה מתמדת של האפשרויות הדרמטיות הגלומות באור ובצל ליצירת דימוי. עבודתו של מוניוז משלבת בין הגישה הפנומנולוגית של המינימליזם - בכלל זה הדגשת יחסי הגומלין המתקיימים בין העבודה, הצופה והחלל המכיל אותם - לבין אופיה ה"חקרני" של אמנות המעורה חברתית.
באמצע שנות השמונים החל מוניוז להתרחק משיטות העבודה המסורתיות (כגון רישום בפחם על נייר) ולהתנסות בתהליכים ובמצעי עבודה חדשים, אולם רק בראשית שנות התשעים החל לקרוא תיגר על הרישום, על ההדפס ועל הצילום מתוך גישה רדיקלית חדשה. בד בבד, החל לחקור את היחסים שבין העבודה והחלל שבו היא מוצבת, לבין הצופה ותפקידו, וכן את משמעות הזמן החולף בתהליך בניית הדימוי.
שרון פוליאקין עוסקת בשנים האחרונות ביחסים בין ציור, אובייקט והדפס. בעבודתה הנוכחית נפרצו הסכרים ומתרחשת זליגה בלתי פוסקת בין תחומי השפה
האמנותית.גולגלות, צמחים וחפצים אחרים הולידו חיבור ישיר אל ציורי טבע דומם. האימג’ים נחרטים בצבע השמן הדשן, לאחר מכן ממולאים חריצי החריטה בזילוף צבע מתוך שקיות ניילון חד-פעמיות בדומה לעבודת ההדפס או לעבודתה של עקרת בית במטבח. הומור שחור זולג מן האובייקטים אל בד הציור, נקודת המוצא המפתיעה מביאה המשך ציורי שמגרה בצופה קצה עצב רדום שאינו יכול להשאיר אותו אדיש אל מול הציור המופלא
ורדה יתום מפסלת בחומר תוך שילוב חומרים שונים, בעבודותיה מתמודדת ורדה עם נושאים של המציאות שבה אנו חיים, עם העבר, היא מקיימת דיאלוג עם חומרים כמו עם אמנים מתוך תולדות האמנות. מתוך רגש עמוק אבל גם תכנון מדוקדק של העבודות להבעת רעיונותיה.
מעט עבודות שלי
בשנות השבעים צייר קיפר סידרה של נופים אשר לכדו את המראה הפראי של האזור הכפרי בגרמניה. בעבודות אלה הוא משתמש בפרספקטיבה המעניקה לעבודה אפקט דרמתי
הוא משתמש בסמלים חזותיים וברמזים לסמלים ולהפניות פנים תרבותיות של העם הגרמני, ומעמת אותן או משלב אותם עם הפניות לתרבות הנוצרית-יהודית. הצבעים בציורים אלה צעקניים ורועשים, והרישומים גסים ומחוספסים. קיפר משתמש במשיכות מכחול גסות ובשכבות צבע אקריליק עבות, ומשלב חומרים בעלי הקשרים של הרס וחורבן, כמו זפת וקש. התוצאה משפיעה בעוצמה על המתבונן, ומעוררת בו זעזוע באמצעות ההקשרים לנאציזם ולשואת היהודים.
קיפר ממלא את חלל התצוגה הגדול הזה לא רק במיצגים אלא גם בעוצמה החזותית והאינטלקטואלית של אמנותו, שחלק גדול ממנה נוצר בהשראת הספרות; בייחוד שירתו של המשורר היהודי פול צלאן והמשוררת והסופרת האוסטרית אינגבורג בכמן, התנ"ך וספרות הקבלה. קיפר עצמו מציין כי בצעירותו התלבט לא אחת בין רצונו להיות סופר לרצונו להיות צייר. גם החומרים שבהם הוא משתמש ייחודיים: חמניות, ענפים, פיסות בד, טרה קוטה, טיח, בוץ יבש וחפצי בדיל מחוברים לא פעם לשכבות הצבע. כמו כן יצר מה שהוא מכנה ספרים מלוחות בדיל.
.jpg)
jessica stockholder
..Jessica Stockholder was born in Seattle, Washington in 1959. She studied painting at the University of British Columbia, Vancouver, and received an MFA from Yale University. Stockholder is a pioneer of multimedia genre-bending installations that have become a prominent language in contemporary art. Her site-specific interventions and autonomous floor and wall pieces have been described as “paintings in space.” Stockholder’s complex installations incorporate the architecture in which they have been conceived, blanketing the floor, scaling walls and ceiling, and even spilling out of windows, through doors, and into the surrounding landscape. Her work is energetic, cacophonous, and idiosyncratic, but close observation reveals formal decisions about color and composition, and a tempering of chaos with control. In a single work, Stockholder deploys a myriad of materials that might include bales of hay, fruit, toys, laundry baskets, curtains, heat lamps, fans, yarn, newspaper, bowling balls, automobiles, and construction materials—bricks, concrete, plywood, and sheetrock
אוסקר מוניוז זמן טרום זיכרון
אמן קולומביאני, החוקר את מעמד הדימוי בזיקתו לזיכרון. מוניוז, מן האמנים העכשוויים החשובים בארצו, מעורר עניין רב גם בזירה הבינלאומית. בתנועתה החופשית בין צילום, הדפס, רישום, מיצב, וידיאו ופיסול, קוראת אמנותו תיגר על הגדרות מדיומליות, ובאמצעות שימוש בתהליכים חדשניים היא מטשטשת את הגבולות בין תחומי עשייה אלה.
מוניוז רכש את השכלתו האמנותית בעיר קאלי שבקולומביה, עיר שבה צמחה תנועה תרבותית רב-תחומית נמרצת, שכינסה יחדיו אנשי ספרות, צלמים, קולנוענים ואמנים פלסטיים, רבים מהם - ביניהם קרלוס מאיולו, לואיס אוספינה, פרנל פרנקו ואנדרס קאיסדו - נחשבים לחלוצים בתחומם. נוף אנושי ורעיוני זה הוא שהיווה רקע לשנים המכוננות בהתפתחותו של מוניוז כאמן.
בראשית דרכו התמקד מוניוז ברישומי גרפיט גדולי-ממדים, ובהם נתן ביטוי לעליבות האופיינית לבתי השיכון העממיים ולדייריהם, רישומים שהיו עתירים ברימוזים פסיכולוגיים עזים. במרוצת הזמן נוספו לעבודותיו איכויות ומאפיינים שונים, אשר מאז שבים ומופיעים בעבודותיו: מעורבות בסוגיות חברתיות, שליטה טכנית בחומרי הגלם של היצירה, שימוש בצילום ככלי לקיבוע הזיכרון, וחקירה מתמדת של האפשרויות הדרמטיות הגלומות באור ובצל ליצירת דימוי. עבודתו של מוניוז משלבת בין הגישה הפנומנולוגית של המינימליזם - בכלל זה הדגשת יחסי הגומלין המתקיימים בין העבודה, הצופה והחלל המכיל אותם - לבין אופיה ה"חקרני" של אמנות המעורה חברתית.
באמצע שנות השמונים החל מוניוז להתרחק משיטות העבודה המסורתיות (כגון רישום בפחם על נייר) ולהתנסות בתהליכים ובמצעי עבודה חדשים, אולם רק בראשית שנות התשעים החל לקרוא תיגר על הרישום, על ההדפס ועל הצילום מתוך גישה רדיקלית חדשה. בד בבד, החל לחקור את היחסים שבין העבודה והחלל שבו היא מוצבת, לבין הצופה ותפקידו, וכן את משמעות הזמן החולף בתהליך בניית הדימוי.
שרון פוליאקין עוסקת בשנים האחרונות ביחסים בין ציור, אובייקט והדפס. בעבודתה הנוכחית נפרצו הסכרים ומתרחשת זליגה בלתי פוסקת בין תחומי השפההאמנותית.גולגלות, צמחים וחפצים אחרים הולידו חיבור ישיר אל ציורי טבע דומם. האימג’ים נחרטים בצבע השמן הדשן, לאחר מכן ממולאים חריצי החריטה בזילוף צבע מתוך שקיות ניילון חד-פעמיות בדומה לעבודת ההדפס או לעבודתה של עקרת בית במטבח. הומור שחור זולג מן האובייקטים אל בד הציור, נקודת המוצא המפתיעה מביאה המשך ציורי שמגרה בצופה קצה עצב רדום שאינו יכול להשאיר אותו אדיש אל מול הציור המופלא
ורדה יתום מפסלת בחומר תוך שילוב חומרים שונים, בעבודותיה מתמודדת ורדה עם נושאים של המציאות שבה אנו חיים, עם העבר, היא מקיימת דיאלוג עם חומרים כמו עם אמנים מתוך תולדות האמנות. מתוך רגש עמוק אבל גם תכנון מדוקדק של העבודות להבעת רעיונותיה.
מעט עבודות שלי
